ההיסטוריה של הגת
עלי הגת, המכונים גם קאת, הם חלק ממסורת עתיקה במזרח אפריקה ובחצי האי ערב. מקור השם הוא בערבית – חאט.
השימוש בגת החל באתיופיה והופץ לתימן במהלך המאה ה-13. במהלך המאה ה-20, השימוש בגת התפשט למדינות אחרות במזרח התיכון, כולל ישראל.
השפעות חיוביות של עלי הגת
עלי הגת מכילים את החומרים הפעילים קאתין וקאתינון, אלקלואידים הקרובים למשפחת האמפטמינים. השפעת החומרים הפעילים משתנה על פי הכמות, והיא משפיעה על מצב הרוח.
יש מי שחשים בשעת הלעיסה תחושה של עליזות ושמחה, ויש מי שצריכת הגת גורמת לו לתחושת אופוריה קלה, התרגשות, ערנות מוגברת, כושר ריכוז, ביטחון עצמי, ידידותיות, שביעות רצון, השראה מוגברת ועידוד הדיבור.
ערך תזונתי של עלי הגת
עלי הגת מכילים ערכים תזונתיים רבים. מלבד סגולותיו הרפואיות הוא גם מכיל כמויות גבוהות יחסית של ויטמינים ומינרלים, ביניהם: ברזל (פי 18 מברוקולי), ויטמין סי, סידן (פי 6 מברוקולי), בטא קרוטן (פי 9 מברוקולי) ועוד בדומה לירקות העליים.
יתרונות רפואיים של הגת
החומרים קאתין וקאתינון שמופרשים מעלי הגת, יוצרים תחושה של דיכוי התיאבון. בנוסף הוא מפיג את תחושת העייפות וגורם לעירנות – מה שמעודד אנשים לבצע יותר פעילויות ספורטיביות העוזרות לרדת במשקל. ידוע שלעיסת עליי הגת תורמת לעלייה ברמת הפוריות.
לסיכום
בסה”כ, עלי הגת הם חלק ממסורת עתיקה ומכילים ערכים תזונתיים רבים. הם משפיעים על מצב הרוח ויכולים לעזור לאנשים לרדת במשקל ולשפר את רמת הפוריות. אך כמו כל דבר, יש להשתמש בהם באחריות.